שובר לפרסום בגוגל



דפנה שם טוב - הפרעת דחק פוסט טראומתית

PDF הדפסה דוא
דירוג משתמש: / 0
גרועהכי טוב 
השיעור נכתב על ידי : דודי   
רביעי, 22 אוגוסט 2018 09:56

מאת דפנה שם טוב

הפרעת דחק פוסט טראומתית (בקיצור עממי: פוסט טראומה. באנגלית: Post-Traumatic Stress Disorder, ובקיצורPTSD: ) היא תופעה המוכרת לנו היטב בישראל. אנחנו שומעים עליה הרבה באמצעי התקשורת בהקשרים של מלחמות וקרבות, למשל "הלם קרב".

אך לא רק מצבי קרב ומלחמה מביאים להתפתחות הפרעת דחק פוסט טראומתית, גם חוויות גופניות ומנטאליות קשות אחרות יכולות לעורר את ההפרעה, ביניהן ניתן למנות: אונס, בעיות משפחתיות מתמשכות, התעללויות, בריונות, פיגועים, הזנחה הורית או משפחתית, פציעה קשה, תאונות תחבורתיות, אובדן, משבר נפשי, שוד, מצב של בני ערובה, אסון טבע ועוד.

כלומר הפרעת דחק פוסט טראומתית נגרמת כתוצאה מחשיפה לאירוע קשה וטראומתי, ומכאן גם הייחודיות של הפרעה זו. בניגוד לבעיות ותופעות נפשיות רבות אחרות, הפרעת דחק פוסט טראומתית תלויה באירוע או חוויה חיצוניים ואובייקטיביים והם בתורם מולידים תגובה פנימית סובייקטיבית.

תגובות אבולוציוניות למצבים טראומתיים: הילחם, ברח או... קפא.
על פי חוקרים סוציוביולוגיים כאשר בני אדם נחשפים לאירוע קשה ומשמעותי הגוף יכול לבחור באחת משלוש תגובות אפשריות שטבועות בנו ומתעוררות לנוכח סכנה ואיום מיידים: להילחם באיום, לברוח כמה שיותר רחוק ממנו או לקפוא במקום.

כל תהליך קבלת ההחלטות הזה מתרחש במערכת העצבים האוטונומית ואין לנו שליטה מודעת עליו, שכן המערכת הינה אוטונומית, קרי: עצמאית ולא רצונית. תגובת הילחם או ברח נועדה להכין את האדם להתמודד עם האיום שמולו. ופוסט טראומה מתרחשת כאשר לא ניתן לברוח ולא ניתן להילחם – כאשר האדם נמצא במצב של קיפאון.

סימפטומים של הפרעת דחק פוסט טראומתית

אירוע טראומתי מפר את היכולת שלנו לתפקד, והוא מפעיל שני מנגנוני התמודדות שנראים במבט ראשון כמנוגדים: מצד אחד האירוע הטראומתי מביא לעוררות גבוהה ודריכות מתמשכת ומן הצד השני חווה האדם דכאון וקיפאון ומציג התנהגות נמנעת.

אנשים שסובלים מפוסט טראומה יראו ירידה בתפקוד היומיומי, עצבנות, חוסר יכולת להתרכז, איבוד עניין, איבוד כושר ההנאה, מתח, דיכאון, ירידה במשקל או עלייה במשקל, חוסר רצון ואנרגיות לבצע פעולות שגרתיות ויומיומיות, נדודי שינה או בריחה אל השינה (שנת יתר), התבודדות והימנעות  מחברה, התקפי זעם, מחשבות טורדניות, תגובתיות יתר לגירויים ופלאשבקים של האירוע הטראומתי.

אולם על פי פרופסור מולי להד,  פסיכולוג רפואי וחינוכי, מומחה בתחום ההתמודדות במצבי פוסט טראומה, לחץ ומשבר, מפתח שיטת see far c.b.t ונשיא מרכז משאבים, חשוב להבין שיש הבדל באופן שבו הפרעה זו באה לידי ביטוי במבוגרים ולאופן שבו היא באה לידי ביטוי בקרב ילדים. כך למשל, בעוד שבהפרעת דחק פוסט טראומתית אצל מבוגרים ניתן לראות בברור סימפטומים של פלאשבקים, בקרב ילדים יש פחות עדויות לסימפטום הספציפי הזה.

אצל ילדים, מסביר פרופסור להד: "נראה את חוויית הטראומה באופן שונה ממבוגרים. הם לא חווים פלאשבקים. פוסט טראומה באה לידי ביטוי בקרב ילדים בשינויים באופן שבו הם משחקים, בנושאי הציור שלהם ובשלל נסיגות התנהגותיות - חוזרים להרטיב בלילה, חוזרים למצוץ אצבע או מוצץ, תלותיים יותר בהורים, לא רוצים לצאת מהבית, מפחדים מהחושך ונכנסים לפאניקה ולחרדות בקלות יחסית".

טיפול בהפרעת דחק פוסט טראומתית

יש טיפול בהפרעת דחק פוסט טראומתית! החיים יכולים להמשיך גם לאחר שאדם חווה טראומה קשה, ואנחנו, היהודים, יודעים ומכירים זאת היטב דרך סיפוריהם של ניצולי שואה רבים.

סוג הטיפול תלוי בגיל (ילדים, נוער, מבוגרים) ובגישה הטיפולית של המטפל.

על פי המודל הרב ממדי להתמודדות עם מצבי לחץ ואי ודאות Basic PH  שפותח על ידי מולי להד ועפרה אילון - בכל אדם טמון פוטנציאל להתמודדות גם עם הגרוע מכל. לפי מודל זה חייו הנפשיים של אדם הם ייחודיים ומורכבים ממספר רב של ממדים שונים.

יש לנו 7 ערוצי התמודדות עיקריים: גוף, שכל, חברה, משפחה, מערכת אמונות, דמיון ורגש וכל אדם מפתח דפוסי התמודדות ייחודיים לו במצבי דחק, לחץ ואי ודאות. האופן שבו נתמודד עם טראומות משלב דפוסים שראינו בסביבה שלנו, דפוסים שלמדנו במהלך חיינו ודפוסים תורשתיים.

טיפול רב ממדי בהתמודדות עם מצבי לחץ, טראומה ואי ודאות יזהה את סגנון ההתמודדות הייחודי של המטופל וילמד אותו לאמץ סגנונות התמודדות יעילים יותר דרך שבעת הערוצים.

דפנה שם טוב - הפסיכולוגיה האינדיבידואליסטית ע"פ אדלר


dudisharon.co.il/
 
מאמרים נוספים :

» נטישה

בשנים האחרונות אנחנו חשופים למידע וסיפורים על ילדים נטושים. הסיבות לנטישה רבות ומגוונות ויש ניסיון של רשויות ארגונים אנשים פרטיים ומשפחות לאסוף אותם, לאמץ, לגדל אותם ולרפא עבורם את חווית הנטישה והדחייה.במאמר זה, אנסה...

» התמודדות עם מחלת הסרטן

מחלת הסרטן או בשמה הקדום "המחלה", מתדפק לצערנו על דלתם של אחד מכל שלוש משפחות ופוגעת בכל שכבות האוכלוסייה ובכל הגילאים.התמודדות עם מחלת הסרטן היא נחלתו של החולה ושל משפחתו. ההתמודדות של החולה מתחילה בימים בהם חש שמשהו...

» בחירות

כשיש מסע בחירות בארץ או בחו"ל, אנחנו נדרשים להחליט בין מועמדים שונים, מפלגות שונות, ההבטחות שלהם מול הציפיות שלנו. נכון?אני יכולה לחשוב לעצמי על אינספור פעמים במשך היום שלי בהם עלי להחליט ולבחור בין אפשרויות...

» סליחה אם פגעתי

כמה פעמים ראיתם לאחרונה סטטוסים שכתוב; "סליחה אם פגעתי"?"סליחה אם פגעתי"...לקראת יום כיפור נפגוש הרבה את המשפט הזה בכל מיני וריאציות.נשמע לכם כמו קלישאה? כן, גם לי.זה נשמע כמו; "מהפה אל החוץ" או "מהמקלדת לרשת".אז מה עושה את...

» איפה אתם בחג?

נו??.. "איפה אתם בחג?"תסכימו איתי שזה המשפט שאנחנו שומעים בשבועות האחרונים...אפתח בזה שחגים מזכירים לנו תחושות ורגישויות שמלווים אותנו כל השנה אבל מועצמים דווקא בחגים.עד כאן לא חידשתי לכם כלום. נכון?יש אנשים שעבורם ארוחת חג...

» פיתוי-"מלכודת דבש"

כשאני חושבת על המונח "פיתוי", עולים בי אסוציאציות ראשוניות של; נערות פיתוי, פיתוי ילדים וכו' כל זה נכון אך אני רוצה שנבין בראש ובראשונה שפיתוי נמצא בכל תחום בחיים שלנו. החל מחלונות ראווה ודוכנים המציעים את הסחורות שלהם...

» בן הומו: התמודדותם של הורים עם בן שיצא מהארון

עופר ושרון (השמות בדויים מטעמי שמירה על פרטיותם של המטופלים), הגיעו אליי לאחרונה ליעוץ. הם הורים צעירים שבנם הבכור יצא מהארון לאחרונה. הם נראים מצוברחים, טרודים, ועדיין מבוהלים מהגילוי. הם מספרים שאינם מצליחים לישון כבר...

» הומו נשוי: התמודדות של הומואים נשואים החיים בארון

אמיר (שם בדוי מטעמי דיסקרטיות), בן 34, הגיע אליי ליעוץ. הוא נשוי כבר 13 שנים. את אשתו מלי הוא הכיר בצבא, הם יצאו שנתיים, והתחתנו בגיל צעיר. הוא אהב אותה, למרות שבשלב ההוא הוא כבר היה מודע במעורפל לכך שהוא נמשך גם לגברים. הוא...

» האם אני הומו: איך לדעת אם אתה גיי, סטרייט או דו מיני?

רונן (שם בדוי, לצורך שמירה על פרטיות המטופל), רווק בן 27, נמשך לגברים מגיל צעיר. יצא לו לשכב עם כמה וכמה גברים, אך במקביל גם היו לו חברות. כשהגיע לטיפול היה בקשר של כשנה עם אישה, שלה הוא שקל להציע נישואין. מה שהביא אותו לטיפול...

» ריפוי סאדו מזוכיזם: האם משיכה ליחסי שליטה (BDSM ) היא סטיה מינית?

מיכה (שם בדוי, לצורך הגנה על פרטיות המטופל), בן 32, נמשך לנשים חזקות. הוא תמיד פינטז על נשים ששולטות בו, שמענישות אותו כשהוא לא ממלא אחר כל משאלותיהן, ושדורשות ממנו ציות מלא. עד התקופה האחרונה הוא לא מימש שום דבר מהפנטזיות...
STU2

רוצים להוסיף מאמר לאתר? הרשמו עכשיו והכניסו מאמר חדש

דרושים בתחום הבריאות

חיפוש מהיר בגוגל

מאמרים - כל הזכויות שמורות לפרסום אתרים באינטרנט מבית אקטיביטק בע"מ קידום אתרים