שובר לפרסום בגוגל



מבנה מערכת המשפט בישראל

PDF הדפסה דוא
מבנה מערכת המשפט בישראל - 5.0 out of 5 based on 1 review
דירוג משתמש: / 1
גרועהכי טוב 
השיעור נכתב על ידי : פאונדרס כץ   
שני, 12 אוקטובר 2009 13:06

סעיף 1 לח"י: השפיטה קובע לגבי מערכת בתי המשפט הרגילים - מוקמות 3 ערכאות:


  • ביהמ"ש העליון - סעיף 15 לח"י השפיטה מקים את מערכת השלד שבנויה מ 3 הערכאות.

  • ביהמ"ש המחוזי – סמכויותיו קבועות בסעיף 33-42 לחוק בתי המשפט

  • בימ"ש השלום – סמכויותיו קבועות בסעיף 43-53 לחוק בתי המשפט


הקמת מערכת בתי משפט נלווים: בית משפט לעניינים מקומיים, מנהליים, עניינים מקומיים, ענייני משפחה, ענייני ימאות ושכירות, תביעות קטנות בנושאים כמו מס הכנסה, הנהלת חשבונות, החזרי מס או סכסוכים שנוגעם לביטוח כמו ביטוח רכב, בית דין לשכירות וכו'.
יש מערכת אחת שהיא מוסמכת לדון בסכסוכים אזרחיים במקרה זה, וסכסוכים אלה מתדיינים בפני בתי משפט אזרחיים.
במקביל למערכת שלד זו, ישנם גם "בתי דין": בתי דין דתיים, בית הדין לעבודה ובתי דין צבאיים.
ההבדל בין בתי דין אלה, לבין מערכת השלד שתוארה לעיל:
-          הבדל ראשון קבוע בתנאי ההסכמה של השופטים מערכות השונות
-          מקום מושבם - הם לא יושבים באותם מקומות
-          סדרי הדין יכולים להיות שונים
-          המערכת הערעורית היא מערכת שונה. בעוד שהמערכת העליונה במערכת הרגילה היא ביהמ"ש העליון ויש דרך להגיע אליה, בתי הדין הללו - אין עליהם ערעור בהכרח לתוך מערכת השלד. הדרך היחידה היא תקיפה של פס"ד בבג"צ - אולם זה אינו הליך ערעורי בהגדרתו. המשמעות היא שערעור הוא תקיפה בגין כל טעות שהיא של ערכאה א'. גם אם יש טעות - זו לא עילה לתקיפה של פסק בוררות או פסק של בית הדין לעבודה. צריך תנאים נוספים כדי לתקוף פס"ד של מערכת בתי המשפט הנלווים.
עיקרון החוקיות - עיקרון שחל על כל רשות של המדינה והוא קובע שרשות של המדינה לא יכולה לעשות שום דבר למעט מה שהיא הוסמכה לעשות לפי החוק. מעיקרון זה נגזרת השאלה - האם המערכת כולה מוסמכת לדון בשאלה מסוימת המערכת לא יכולה לדון במקרה שהיא לא הוסמכה לדון בו.
השאלה שתטריד אותנו היא לא אם המערכת כולה מוסמכת לדון בסכסוך. ברור לנו שאחד מבתי הדין מוסמך לדון בסכסוך אלא השאלה היא מי מבין אותם בי משפט או בתי דין מוסמך לדון בסכסוך. מכאן, שתוקף המשמעות של עיקרון הסכסוך נמוך יותר - המדינה מוסמכת והשאלה היא רק איזה בית משפט או בית דין מוסמך לדון בסכסוך.
מדוע ישנה חלוקת סמכויות?
עקרון החוקיות – הרשות מוסמכת לדון ולפעול רק עפ"י מה שהוא הוסמך לו ע"י החוק.
מומחיות - הייתי רוצה שבתי משפט מסוימים יעסקו בנושאים מסוימים משום שהם דורשים מומחיות מיוחדת מהמשפט הכללי. ייתכן ואף דיני הראיות יותאמו לעניינים מסוימים.
חלוקה לפי רמת השופטים - נרצה להקצות את התיקים בין השופטים, בהתאם לוותק, לניסיון ולרמתם המקצועית כשופטים.
פיזור עומס – יעילות וניהול אדמיניסטרטיביים - פיזור גיאוגרפי בין בתי המשפט השונים ופיזור בין רמות התביעה השונות. השופט לוין הציע שכל התביעות יופנו למקום אחד ומשם יחולקו התיקים (לעניין הסמכות המקומית).
שיקולים פוליטיים - בנושאים מסוימים (בתי הדין הדתיים), יש נושאים שבהם גופים פוליטיים בעיקר רוצים שהדין יהיה דין שונה מהדין הישראלי (בד"ר לעומת בית הדין למשפחה).

כדי להשיג את המטרות האלה נקבעה חלוקת סמכויות והשאלה כמה נעמוד על החלוקה הזו, היא נגזרת של השאלה "כמה חשוב לי לשמור על השיקולים האמורים לעיל". התוצאה של הגשת תביעה שהתקבלה ונידונה בבימ"ש שאינו מוסמך היא שאין שום משעות לסוגיית הסמכות.

כללי הסמכות
·         סמכות פונקציונאלית / עניינית - המשמעות היא שבימ"ש מוסמך מבחינת העניין / הנושא, לדון בסכסוך. שאלה קשה היא איך קובעים מהו הנושא לעומד לדיון (האם זו שאלה של "בעלות במקרקעין" - למחוזי, או "שימוש במקרקעין" - לשלום).
·         סמכות טריטוריאלית(לפי הגדרתו של שלמה לווין בספרו)
- סמכות אישית – זוהי השאלה של האם בוצעה ההמצאה כראוי. זו הסמכות שבה תופס ביהמ"ש את האדם (הנתבע) בפועל - הדרך לתפוס סמכות אישית על נתבע היא על דרך ההמצאה כדין. לכן יש חשיבות גדולה לשאלה מה ייחשב המצאה ומה לא. לכן השאלה האם כתב בית הדין הוא ראשון הוא קריטי. האם ידיעה מספיקה לצורך המצאה ? מה עושים כשלא ניתן לבצע המצאה ? וכו'. קניית הסמכות של בהמ"ש הישראלי נעשית בהמצאה – אם תפסתי משהו בארץ – יש לבהמ"ש הישראלי סמכות. לכן חשוב להמציא למי שעלול לברוח מהארץ
- סמכות מקומית - מטרתה לחלק את בתי המשפט, בעלי אותה סמכות עניינית, מבחינה גיאוגרפית ברחבי הארץ. חלוקה טריטוריאלית בתוך המדינה.
- סמכות בינלאומית - השאלה אם בית משפט בישראל מוסמך לדון בסכסוך שבו יש אלמנטים זרים? לאיזו מדינה יש סמכות על התביעה הזו? אין כאן שאלה של נושא/עניין אלא השאלה היא בחינה טריטוריאלית (יכול להיות שתהיה יותר ממדינה אחת שתהיה מוסמכת לדון בסכסוך). גם סמכות זו מוקנית מכוח ההמצאה בארץ.

המטרות שאנו רוצים להשיג באמצעות הסמכות העניינית חשובות יותר מהמטרות של הסמכות הטריטוריאלית, ובפרט כללי הסמכות המקומית. מאחר והמטרות חשובות יותר - הנפקויות לחוסר סמכות עניינית גדולות יותר מאשר מצבים של חוסר סמכות טריטוריאלית (ובה - הנפקות הנמוכה ביותר תהיה לחריגה מהסמכות המקומית).


 
STU2

רוצים להוסיף מאמר לאתר? הרשמו עכשיו והכניסו מאמר חדש

דרושים בתחום המשפטים

חיפוש עבור עורכי דין - אתר משרות
  • דרוש/ה מזכיר/ה משפטי/ת למשרד עורכי דין ברמת החייל ת"א 0900-1700
    דרוש/ה מזכיר/ה משפטית לניהול משרד עו"ד קטן ברמת החייל בתל אביב, יחסי אנוש ומוסר עבודה מעולים ושמחת חיים הכרחי. המלצות חובה
  • לחברת אנליסט דרוש/ה עו"ד למח' המשפטית!
    התפקיד כולל: עו"ד למערך המשפטי של הקבוצה בתחום שוק ההון – מתן מענה שוטף לכלל הסוגיות המשפטיות – מזכירות חברה – ציות ורגולציה – עריכת...
  • דרוש/ה עו"ד
    למשרדנו בפ"ת, דרוש/ה עו"ד עם ניסיון בלבד, בתחום רכוש, רכב,גוף ***כולל ליטיגציה ברחבי הארץ קורות חיים ניתן לשלוח לכתובת Ravit@shemeradv.co.il
  • פקיד /ת הוצאה לפועל עם ניסיון
    למשרד עורכי דין דרוש /ה פקיד /ת הוצאה לפועל למשרה מלאה, ימים א'-ה' 08:00 עד 17:00. (יש גמישות עד 16:00). טיפול בתיקי הוצל"פ במערכת עודכנית פלטיניום...
  • מזכירה משפטית
    דרוש/ה מזכיר/ה למשרה משעה 08:30 עד לשעה 17:30, 5 ימים בשבוע. בעלת יכולת הקלדה מהירה, תודעת שירות גבוהה ויכולת עבודה בצוות. התפקיד כולל, בין היתר,...
  • דרושה עורךכת דין בירושלים
    שליטה בשפה העברית ואנגלית שליטה בהקלדה במחשב ועבודה עם Office וותק של שנתיים לפחות ,רצוי עם המלצות. פרטים נוספים יינתנו למתאימים

חיפוש מהיר בגוגל

מאמרים - כל הזכויות שמורות לפרסום אתרים באינטרנט מבית אקטיביטק בע"מ קידום אתרים